ברור ומוסכם על הכל כי "תקיפה", לכשעצמה, אינה מעשה מוסרי, ובהתאמה לכך, היא גם אינה חוקית,. מכאן, שלכאורה, אף אין זה אמור לשנות למחוקק כלל מי הם הצדדים המעורבים בעבירה ומה גילם.
בפועל, במסגרת החוק, קיימת הבחנה ברורה בין הקטינים לבוגרים, תוך מתן העדפה ברורה לקטינים, בעיקר, באופן טבעי, כשהם בצד הנפגע, אבל גם כאשר הם מצויים בצד השני, הפוגע. הנחת הבסיס עליה מבוססת תפישת חוק זו טוענת, כי, לרוב, קטינים יעברו עבירות על רקע פסיכו-סוציו-אקונומי מורכב, וכל אירוע עלול לגרום לנפשם נזק רב מאשר לבוגרים. גישה זו עשויה להסביר, במידה רבה, את קלותם (היחסית) של העונשים המוטלים על קטינים כשהם מבצעים עבירות שונות כלפי קטנים אחרים. ההתייחסות אל קטינים מבוססת על מערכות אכיפה, משפט וענישה שונות ונפרדות לגמרי מזו של הבוגרים, וזאת, בהתאם להוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א -1971.
תקיפת קטין – מהי ומדוע היא, כמעט תמיד, נאמרת בנשימה אחת עם "תקיפת חסר ישע"?
לפני שנעסוק בעניין של תקיפת קטין, הבה נגדיר מעט את המושגים.
מה זו בכלל "תקיפה"?
סעיף 378 בחוק העונשין מגדיר "תקיפה" כך – "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.".
באופן טבעי, כל הפעלת כח עשויה להיכלל תחת העבירה הפלילית של תקיפה, אבל, כפי שניתן להבין, החוק אף מתרחב ומגדיר מצבים אחרים, נוספים, שאף הם עשויים להיחשב כהפעלת כוח וכתקיפה, למרות שבהם – אין כל מגע פיזי בין הפוגע לבין הנפגע, קורבן העבירה.
מיהו "קטין"? מי מוגדר כ"חסר ישע"?
כקטין, כידוע לכל, נחשב כל אדם שעדיין לא מלאו לו 18 שנים.
חסר ישע (בהקשר המשפטי שלו) הוא כל מי שאינו מסוגל לדאוג לעצמו בכוחות עצמו, בין אם בשל ליקוי שכלי, מגבלה (פיסית, מנטאלית או נפשית) או מחלה מגבילה.
כפי שניתן להבין, המשותף בין הקטין לבין חסר הישע הוא התלות שלהם באחראים עליהם, האחראי לשלומם ולבריאותם, הנפשית והפיזית.
מי מוגדר כ"אחראי" על הקטין או על חסר הישע?
ההגדרה בחוק העונשין ל"אחראי" הינה רחבה מאד, ועשויה לכלול הורים או אנשים אחרים שעליהם חלה האחריות לספק את צרכי מחייתם, בריאותם וחינוכם של הקטין או של חסר הישע. אחריות זו עשויה להינתן מכוח הדין, באמצעות החלטות שיפוטיות, הסכמים וכן הלאה. כך שבנוסף להורה (שנתפש, כ"אחראי" טבעי מבחינה ביולוגית), על הקטין או חסר הישע עשויים להיות אחראים אנשים נוספים כמו הורים מאמצים, הורי אומנה, מדריכים בפנימייה וכד'.
תקיפת קטין – מהם העונשים?
בשל החומרה המתבקשת של הנושא, החוק דייק והגדיר תקיפת קטין או חסר ישע כעבירה נפרדת מעבירות התקיפה המכוונות כלפי בוגרים. לצידה, הגדיר החוק גם עונשי מאסר שרף המקסימום שלהם עשוי להגיע גם עד לתשע שנות מאסר, עם התייחסות מיוחדת למקרים בהם הפוגע הוא האחראי על הקטין. כך, לדוגמה, תקיפה וגרימת נזק / חבלה (פיזית או נפשית) עלולה לעלות לתוקף העד לחמש שנות מאסר, בעוד שבמקרים בהם התוקף הוא האחראי לקטין, הרף המקסימאלי של העונש עולה ל-7 שנים.
לסיכום
כפי שבוודאי כבר היה ניתן להבין מכל הכתוב לעיל, אל עבירות של תקיפת קטין ותקיפת חסר ישע מתייחסות כל המערכות כאל עבירות חמורות, העלולות לגרור עימן עונשי מאסר כבדים. חשוב לדעת, כי לכל מי שנחקר בשל חשד לביצוע עבירות מסוג זה (לא כל שכן, למי שמואשם בביצוע כבירה כזו), אין את הפריבילגיה לבצע טעויות, לא במהלכה של החקירה המשטרתית, ועל אחת כמה וכמה שלא בשלבים המאוחרים יותר.
רק עורך דין תקיפת קטין מנוסה ומיומן יצליח לסייע לו לזכות במשפט צדק!
